מי שמחפש "אימות חתימה מרחוק" מגלה שיש דבר כזה, וזה נכון: עורך דין יכול, בתנאים מסוימים, לאמת חתימה בשיחת וידאו. הבלבול מתחיל כשמניחים שאותו דבר חל גם על נוטריון. הוא לא חל. אימות נוטריוני מחייב שהחותם יעמוד מול הנוטריון, ומי שלא יודע את זה עלול לגלות זאת רק אחרי שחתם בזום על מסמך שהגורם המבקש לא יקבל. כאן נפריד בין שני המסלולים ונראה איך יודעים מראש באיזה מהם אתם נמצאים.
תוכן העניינים:
שני אישורים שונים עם שם דומה
עורך דין מאמת חתימה מכוח דינים שחלים על עורכי דין. למשל, סעיף 15 לפקודת הראיות מסמיך עורך דין להזהיר מצהיר ולאשר זאת על פני התצהיר, וסעיף 91 לחוק לשכת עורכי הדין עוסק בייפוי כוח שניתן לעורך דין ושחתימת הלקוח עליו אושרה על ידו. נוטריון פועל מכוח רישיון נפרד ולפי חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976, וסעיף 19 לחוק קובע שאישורו הוא ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת.
| אימות בפני עורך דין | אימות נוטריוני | |
|---|---|---|
| האם אפשר בווידאו? | כן, בתנאים של לשכת עורכי הדין | לא |
| המקור | החלטות ועדת האתיקה הארצית את/39/20 ואת/150/25 | סעיף 11 לחוק הנוטריונים |
| מסמך לשימוש בחו"ל | לא מספיק | נדרש, לפי סעיף 8 לחוק |
| שכר | לא חל עליו תעריף הנוטריונים | קבוע בתקנות וזהה אצל כל נוטריון |
אימות חתימה בהיוועדות חזותית: מה קבעה לשכת עורכי הדין
סעיף 15 לפקודת הראיות לא מזכיר וידאו. המסלול מוסדר בהחלטות של ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין, ויש בו שני מצבים:
- שני הצדדים בישראל (את/39/20). ההחלטה ניתנה בתקופת הקורונה, ובלשונה היא מתארת חלופה למקרים שבהם אי אפשר לאמת בנוכחות. בתצהיר שמוגש לבית המשפט עורך הדין מציין שנעשה בהיוועדות חזותית ושומר את התיעוד.
- החותם בחו"ל (את/150/25). גילוי דעת מ-2025 מאפשר לאזרח ישראלי ששוהה בחו"ל לאמת תצהירים, ייפויי כוח, שטרות עסקה וכדומה בפני עורך דין שנמצא בישראל. זה מיועד למטרות מנהליות או אזרחיות מול רשויות, גופים דו-מהותיים או גופים פרטיים, כמו רשויות המס והמוסד לביטוח לאומי. הוא לא כולל תצהיר להגשה בהליך שיפוטי.
בשני המצבים התנאים דומים: הזדהות דרך מערכת ההזדהות הממשלתית, הצגת תעודה מזהה מול המצלמה, הקלטה בהסכמת החותם, שליחת המסמך החתום באמצעי אלקטרוני ובדיקה של עורך הדין שזה אותו מסמך. לפי גילוי הדעת מ-2025 ההקלטה נשמרת אצל עורך הדין ללא הגבלת זמן, והחותם מוותר על חיסיון עורך דין-לקוח לגביה. לפני שמתחילים כדאי לוודא מול הגוף שאליו מוגש המסמך שהוא מקבל מסמך שאומת כך.
מתי צריך נוטריון, ולכן גם נוכחות
- המסמך מיועד לחו"ל. לפי סעיף 8 לחוק הנוטריונים, אימות חתימה ואישור העתק, כשהמסמך דרוש לשימוש בחוץ לארץ, לרבות נציגות של מדינת חוץ בישראל, ייעשו רק בידי נוטריון. זו הנקודה שכדאי לבדוק ראשונה: שגרירות, רשות זרה, בנק בחו"ל.
- ייפוי כוח כללי, או ייפוי כוח לעסקה במקרקעין הטעונה רישום. לפי סעיף 20(א) הם תקפים רק אם נוטריון ערך אותם או אימת את החתימות. יש חריגים: הסעיף לא גורע מסעיף 91 לחוק הלשכה (ייפוי כוח שניתן לעורך דין), ומאז התיקון של תשפ"ו ייפוי כוח לבנק לעסקת משכנתה תקף גם בלי נוטריון (סעיף 20(א1)). הסעיף גם אינו חל על ייפוי כוח שניתן בחוץ לארץ לפי דיני המקום.
- הגורם המבקש דורש אישור נוטריוני. אם כתוב אצלו "אישור נוטריוני", אימות של עורך דין אינו אותו דבר.
למה אימות נוטריוני לא נעשה בזום
סעיף 11 לחוק הנוטריונים קצר וברור: לא יאמת נוטריון חתימה של אדם על מסמך "אלא אם החותם עמד לפניו, זוהה וחתם בפניו על המסמך". לכן אין מסלול וידאו נוטריוני, גם לא אחרי שהחלטות הלשכה פתחו את המסלול לעורכי דין. ההחלטות האלה עוסקות באימות בפני עורך דין ולא משנות את החוק שחל על נוטריון. אישור נוטריוני אלקטרוני, שגם עליו מדברים הרבה, מתייחס למסמך שיוצא בסוף ולא לפגישה. פירטנו על כך במאמר נוטריון דיגיטלי — מה נעשה אונליין ומה חייב להיעשות פנים אל פנים.
יש חריג אחד שכדאי להכיר, כי הוא לא עוסק בחתימה שלכם בכלל: אישור נכונות תרגום הוא אישור של הנוטריון על התרגום. אצלנו הנוטריון שולט בעברית ובאנגלית, ולכן אישור תרגום בין שתי השפות אינו מצריך את חתימתכם. ראו תרגום נוטריוני דחוף.
כמה זמן זה לוקח, ומה מקצר את התהליך
הזמן שהולך לאיבוד במקרים האלה הוא לרוב לא החתימה עצמה. הוא הולך על מסלול שגוי: אימות שנעשה, נשלח, נדחה ומתחיל מחדש. לכן הצעד הראשון הוא לשאול את הגורם שמבקש את המסמך שלוש שאלות:
- מי אמור לאמת: עורך דין או נוטריון?
- היכן ישמש המסמך: בישראל או בחו"ל? אם בחו"ל, האם צריך גם אפוסטיל?
- האם הוא מקבל אימות שנעשה בהיוועדות חזותית?
אם התשובה היא נוטריון, כך התהליך עובד אצלנו:
- המחיר מיידי. מצלמים את המסמך במחשבון שכר הטרחה הנוטריוני, והמערכת מזהה את סוג האישור ומחשבת את השכר לפי התעריף, בכל שעה. שכר אימות חתימה ל-2026 הוא 197 ₪ לפני מע"מ לחותם הראשון ו-77 ₪ לפני מע"מ לכל חותם נוסף על אותו מסמך.
- התשלום מראש. הנוטריון בודק שהמסמך מתאים, ואין חיוב לפני אישור. מועד הזיהוי נקבע מיד לאחר התשלום.
- הפגישה קצרה. מביאים מסמך זיהוי מקורי ובתוקף ומסמך לא חתום, וכל החותמים מגיעים יחד. נשארים רק זיהוי וחתימה.
- אפשר שהנוטריון יגיע אליכם. בנתניה, השרון והסביבה ללא תוספת הוצאות נסיעה, ובתל אביב והמרכז בתוספת הוצאות נסיעה לפי תקנה 4, כשורה נפרדת. שכר השירות מחוץ למשרד קבוע בתקנות: 645 ₪ לפני מע"מ לשעה הראשונה. פירוט במאמר נוטריון עד הבית.
אם יש דדליין, התחילו בנוטריון דחוף — מה אפשר לסגור היום ומה חייב לקחת זמן. כשהמסמך נוסע לחו"ל, האישור הנוטריוני קודם לאפוסטיל, וסדר הפעולות מופיע באפוסטיל דחוף.
לסיכום
אימות חתימה מרחוק קיים, אבל הוא מסלול של עורך דין, בתנאים של לשכת עורכי הדין, ולא לכל מסמך. אימות נוטריוני מחייב עמידה מול הנוטריון, וזו דרישה של סעיף 11 לחוק. לפני שקובעים שיחת וידאו או פגישה, בדקו מה בדיוק הגורם המבקש דורש ולאן המסמך הולך. אם צריך נוטריון, אפשר לראות את המחיר עכשיו במחשבון שכר הנוטריון, ומי שמעדיף להגיע למשרד ימצא פרטים בעמוד נוטריון בנתניה.
מצלמים את המסמך בנייד, המערכת מזהה איזה אישור נוטריוני נדרש ומחשבת את השכר לפי תקנות הנוטריונים (שכר שירותים). השכר קבוע בתקנות וזהה אצל כל נוטריון בישראל — בלי טלפונים ובלי המתנה להצעת מחיר.
למחשבון שכר נוטריון 2026 «
