הטיסה בעוד יומיים, והמוסד בחו"ל ביקש את המסמך "עם אפוסטיל". זה מצב שאפשר לנהל, אבל רק אם יודעים מה קודם למה. מה שקובע אם זה יסתדר הוא בעיקר סדר הפעולות ושעות הקבלה של הגורם שמנפיק את האפוסטיל, ופחות מהירות הנוטריון. במאמר הזה: איזה אפוסטיל צריך, באיזה סדר עושים את השלבים, מה תלוי בנו ומה בגורמי המדינה, ומה אפשר להכין כבר הערב.
תוכן העניינים:
קודם כל: איזה אפוסטיל אתם צריכים
אפוסטיל הוא תעודה לפי אמנת האג משנת 1961, שמאשרת למדינה זרה שהחתימה על המסמך היא של גורם מוסמך בישראל. היא לא מאשרת את תוכן המסמך. בישראל יש שני מסלולים עיקריים, ובחירה במסלול הלא נכון עולה יום:
- מסמך נוטריוני (אימות חתימה, אישור העתק, אישור נכונות תרגום, ייפוי כוח): האפוסטיל ניתן במזכירות בית המשפט. לפי אתר gov.il, מורשה החתימה במזכירות בודק את חתימת הנוטריון מול פנקס הנוטריונים של משרד המשפטים.
- מסמך ציבורי שהנפיק משרד ממשלתי או גוף ציבורי: מאומת בענף אימות מסמכים ציבוריים במשרד החוץ. לפי דוח מבקר המדינה על אימות מסמכים (2026), מדובר בעשרות סוגי מסמכים מכ-60 משרדי ממשלה וגופים ציבוריים.
- מדינה שאינה חברה באמנת האג: אין אפוסטיל. מקבלים בבית המשפט "תעודה שאינה על פי האמנה", ואחריה נדרש אישור נוסף של משרד החוץ.
לפני שעושים משהו, כדאי לברר עם הגורם בחו"ל שלוש עובדות: לאיזו מדינה המסמך מיועד, האם הוא צריך מקור או העתק מאושר, והאם נדרש תרגום ולאיזו שפה. תשובה על שלוש השאלות האלה חוסכת את הטעות הנפוצה ביותר: להגיע למזכירות עם מסמך שעוד לא עבר אישור נוטריוני. הסבר כללי על מהות האפוסטיל ועל סוגי המסמכים נמצא במאמר אפוסטיל – מה זה ומתי צריך.
סדר הפעולות, שלב אחרי שלב
- בירור הדרישות מול הגורם בחו"ל, כמו שתואר למעלה.
- תרגום, אם נדרש. בתרגום בין עברית לאנגלית הנוטריון עצמו מאשר את נכונות התרגום, ואין צורך בחתימה של הלקוח. בשפה אחרת יש שלב נוסף של תרגום, ולכן אם הוא נדרש כדאי להתחיל בו ראשון.
- האישור הנוטריוני. אימות חתימה, אישור העתק או אישור תרגום, לפי מה שנדרש.
- אפוסטיל במזכירות בית המשפט על האישור הנוטריוני.
- אישור משרד החוץ, רק אם המדינה אינה חברה באמנה.
הסדר הזה לא גמיש. האפוסטיל מאמת את חתימת הנוטריון, ולכן אי אפשר להקדים אותו לאישור הנוטריוני. מה שכן אפשר הוא לצמצם את הזמן בין השלבים.
שעות הקבלה של בית המשפט הן צוואר הבקבוק
לפי עמוד השירות של הנהלת בתי המשפט ב-gov.il, אפוסטיל ותעודה שאינה על פי האמנה ניתנים בשעות הקבלה הרגילות: ימים א' עד ה', 08:30 עד 13:30. בכל פנייה אפשר לקבל עד 10 תעודות, ובחלק מבתי המשפט אפשר לזמן תור מראש. בתקופות פגרה כדאי לבדוק את פעילות המזכירות, ובמקרים דחופים העמוד מפנה למנהל היחידה או למנהל המחוז. מגיעים עם תעודת זהות או דרכון ועם המסמכים החתומים.
האגרה היא 41 ₪ לכל תעודת אפוסטיל (מ-1 בינואר 2026), ועל תעודה שאינה על פי האמנה אין אגרה. אפשר לשלם בכרטיס אשראי במזכירות, במזומן בסניף הדואר עם שובר, או מראש באתר ממשל זמין, ואז מגיעים עם שני עותקים של הקבלה.
המשמעות המעשית: אישור נוטריוני שנחתם אחרי 13:30, או בערב, יגיע למזכירות לכל המוקדם ביום העבודה הבא. כשהטיסה ביום ראשון בבוקר, יום חמישי הוא בפועל היום האחרון לאפוסטיל. עמוד השירות לא מציין זמן טיפול, ולכן לוח הזמנים של האפוסטיל עצמו נקבע במזכירות ולא אצל הנוטריון.
אפוסטיל דיגיטלי: מתי זה רלוונטי
יש גם מסלול אלקטרוני. הנוטריון עורך אישור נוטריוני אלקטרוני וחותם עליו בחתימה אלקטרונית נוטריונית מאושרת, והאישור מאומת באפוסטיל דיגיטלי דרך מערכת של משרד המשפטים, בלי הגעה למזכירות. שתי הסתייגויות מעמוד השירות ב-gov.il: מומלץ לוודא מראש שהרשות במדינת היעד מקבלת מסמכים אלקטרוניים, ואישור למדינה שאינה חתומה על אמנת האג חייב להיערך באופן פיזי. לפי דוח מבקר המדינה, השימוש במסלול הדיגיטלי עדיין מזערי, כ-0.8% מהאישורים בשנים 2022 עד 2024. אם המוסד בחו"ל מקבל מסמך אלקטרוני, שאלו את הנוטריון אם המסלול מתאים למסמך שלכם.
כמה זמן זה לוקח, ומה מקצר את התהליך
את חלק המדינה אי אפשר לקצר. את החלק הנוטריוני בנינו כך שלא יבזבז זמן. כך התהליך עובד אצלנו במחשבון שכר נוטריון ותשלום אונליין:
- מחיר בלי סבב טלפונים. מצלמים את המסמך, המערכת מזהה את סוג האישור ומחשבת את השכר לפי התעריף. זה עובד בכל שעה, גם בלילה ובסוף השבוע, כך שאת השלב הזה אפשר לסגור הערב.
- התשלום לפני הפגישה. מועד הזיהוי נקבע מיד אחרי התשלום, והפגישה עצמה היא רק זיהוי וחתימה, עניין של דקות.
- אישור תרגום עברית⇄אנגלית בלי חתימה שלכם, כי הנוטריון שולט בשתי השפות.
- הנוטריון יכול להגיע אליכם. בנתניה, בשרון ובסביבה בלי תוספת הוצאות נסיעה; בתל אביב ובמרכז הוצאות הנסיעה הן שורה נפרדת, לפי תקנה 4 לתקנות. הפירוט במאמר נוטריון עד הבית.
הזיהוי הפיזי הוא החלק היחיד שלא נעשה מרחוק, וזו דרישת החוק ולא מגבלה של המשרד. מה שלא תלוי בנו: שעות הקבלה וזמני הטיפול במזכירות בית המשפט ובמשרד החוץ, ותרגום לשפה שאינה אנגלית. תמונה רחבה יותר של מה נסגר מהר ומה לוקח זמן נמצאת במאמר נוטריון דחוף — מה אפשר לסגור היום ומה חייב לקחת זמן.
מה להכין מראש כדי לא לאבד יום
- תעודה מזהה מקורית ובתוקף, גם לפגישה עם הנוטריון וגם למזכירות.
- המסמך המלא, לא חתום. על מסמך שצריך אימות חתימה חותמים בפני הנוטריון.
- שמות באנגלית בדיוק כמו בדרכון, אם המסמך מיועד לחו"ל.
- רשימה של כל המסמכים שצריכים אפוסטיל, כדי לבקש את כולם באותה פנייה (עד 10 תעודות).
- תשלום האגרה מראש בממשל זמין, ושני עותקים מודפסים של הקבלה.
- בדיקה אם בבית המשפט הקרוב אפשר לזמן תור מראש.
וכמה זה עולה
יש שני רכיבים נפרדים. שכר הנוטריון קבוע בתקנות הנוטריונים (שכר שירותים), התשל"ח-1978, וזהה אצל כל נוטריון בישראל. למשל, אימות חתימה עולה 197 ₪ לחותם הראשון ו-77 ₪ לכל חותם נוסף על אותו מסמך, לפני מע"מ. בין 19:00 ל-08:00, בימי מנוחה ובחגים התקנות קובעות תוספת של 50%. הרכיב השני הוא האגרה למדינה, 41 ₪ לכל תעודת אפוסטיל, שמשולמת לבית המשפט ולא לנוטריון. לסכום המדויק למסמך שלכם, צלמו אותו במחשבון.
לסיכום
אפוסטיל דחוף הוא בעיקר שאלה של סדר. מבררים מה המדינה בחו"ל דורשת, מתרגמים אם צריך, מקבלים אישור נוטריוני, ומגיעים למזכירות בית המשפט בשעות הקבלה, א' עד ה' עד 13:30. את המחיר, התשלום ותיאום הזיהוי אפשר לסגור כבר הערב. את לוח הזמנים של האפוסטיל קובעת המזכירות. המידע כאן מבוסס על חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976, התקנות שלפיו ועמודי השירות ב-gov.il, ואינו מחליף בדיקה של הדרישות הספציפיות של המדינה המקבלת.
מצלמים את המסמך בנייד, המערכת מזהה איזה אישור נוטריוני נדרש ומחשבת את השכר לפי תקנות הנוטריונים (שכר שירותים). השכר קבוע בתקנות וזהה אצל כל נוטריון בישראל — בלי טלפונים ובלי המתנה להצעת מחיר.
למחשבון שכר נוטריון 2026 «
