🏠 מילון התחדשות עירונית

מילון התחדשות עירונית מקיף הוא כלי חשוב להבנת המונחים וההיבטים השונים הקשורים לתהליכים של פיתוח ושדרוג אזורים עירוניים בישראל. התחדשות עירונית מתייחסת לשיפוץ, חידוש ופיתוח של מבנים ותשתיות ישנות במטרה לשפר את איכות החיים בעיר, להוסיף יחידות דיור ולייעל את השימוש בקרקע. תהליך זה כולל פרויקטים כמו פינוי-בינוי, תמ"א 38, ושדרוג תשתיות ציבוריות, ומשפיע באופן ישיר על איכות החיים של התושבים, הכלכלה המקומית, והסביבה העירונית כולה. מילון התחדשות עירונית מקיף מציע הסברים ברורים ומדויקים למונחים המרכזיים והחשובים בתחום, ומסייע להבין את המורכבות של התחום, את השחקנים המעורבים בו ואת האתגרים המשפטיים, כלכליים והחברתיים הכרוכים בו.

מילון התחדשות עירונית

• תמ"א 38: תמ"א 38 היא תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה. התכנית מאפשרת קבלת היתר בנייה לחיזוק מבנה או להריסתו ובנייתו מחדש ללא צורך בהכנת תכנית מפורטת. קבלת זכויות בנייה מכוח התכנית נתונה לשיקול דעת וכפופה לאישור הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה.
• מסלולי חיזוק ועיגון ובנייה מחדשת:
  • מסלול חיזוק ועיגון: במסלול זה מחזקים את המבנה הקיים ומוסיפים לו 2.5 קומות חדשות על גג הבניין, והרחבת הבניין מצדדיו. בעלי הזכויות מקבלים על פי רוב דירה מורחבת (הכוללת ממ"ד), מעלית וחניה.
  • מסלול בנייה מחדשת: במסלול זה הורסים את המבנה הישן ובונים במקומו בניין חדש. בעלי הזכויות מקבלים על פי רוב דירה חדשה גדולה מדירתם המקורית, מעלית וחניה.
• סעיף 23: סעיף זה בהוראות תמ"א 38, מאפשר לרשות המקומית להוסיף, להוריד או לשנות מההוראות הקבועות בתמ"א 38. הוראות אלו ייקבעו במסגרת תכניות מפורטות, באופן המותאם לתחומה ולצרכיה של רשות מקומית, ואשר יאושרו על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה או המקומית, לפי העניין. להרצליה תכנית מתארית מכוח סעיף 23: הר/ 2213.
• תמ"א 35: תמ"א 35 היא תכנית מתאר ארצית לבנייה, פיתוח ושימור. מטרתה לתת מענה לצורכי הבנייה והפיתוח של המדינה תוך שמירה על השטחים הפתוחים ועל עתודות הקרקע לדורות הבאים.
• תכנית הר/ 2213: תכנית זו קובעת את העקרונות התכנוניים לפי תמ"א 38 בעיר הרצליה.
• פינוי בינוי: הקמה של מבנים חדשים במקום מבנים ישנים, לעיתים גם על אותו שטח בתוספת יחידות דיור ולעיתים בתוספת שטחים למבני ציבור, מסחר וכו' במסגרת תכנון מחדש של האזור. פרויקט פינוי בינוי, בניגוד לפרויקט תמ"א 38, מאפשר ראייה כוללת של האזור ומתן פתרונות לצרכיו השונים, כגון מבני ציבור, שטחים פתוחים, תנועה וחניה וחידוש תשתיות. פרויקטים אלה זוכים להטבות מס, ותכנית פינוי בינוי יכולה להיות נידונה גם בוועדת משנה ייעודית של הוועדה המחוזית וגם בוותמ"ל.
• פינוי בינוי – בינוי: פרויקט התחדשות עירונית שנעשה בהליך של הכנת תכנית להתחדשות עירונית הכוללת תחילה בינוי של המבנים החדשים אשר עתידים לאכלס את הדיירים המתפנים ורק לאחר מכן הריסת המבנים הקיימים (או חלקם). הליך זה מתאפשר לרוב כאשר קיימת חלקה פנויה בתחום הפרויקט או בקרבתו. היתרון המשמעותי של הליך שכזה הוא שהדיירים לא מתפנים מהמתחם.
• פינוי בינוי במסלול מיסוי (יזמים): מסלול זה נועד לעודד ולתמרץ תהליכי התחדשות עירונית בפרויקטים של פינוי בינוי או עיבוי בנייה המבוצעים ביוזמת השוק הפרטי. במסלול זה, יזמים מתקשרים עם בעלי דירות ומקדמים את התכניות והמהלכים הדרושים לצורך מימוש הפרויקטים. המסלול מחייב בהליך של הכרזה על ידי משרד הבינוי והשיכון.
• פינוי בינוי במסלול רשויות מקומיות: מסלול זה נועד לעודד ולתמרץ תהליכי התחדשות עירונית בפרויקטים של פינוי בינוי המקודמים על ידי רשות מקומית. במסלול זה, הרשות המקומית היא המקדמת את התכנית ופועלת לארגון הדיירים ולשיתופם בתהליך. הרשות עשויה לזכות בתמיכה ומימון לקידום התכנית מהרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. המסלול מחייב בהליך של הכרזה על ידי משרד הבינוי והשיכון.
• ארנונה: מס שמטילה רשות מקומית על מחזיקים של נכסים המצויים בתחומה על פי קריטריונים שקבעה, לרבות סוג השימוש בנכס (מגורים, מסחר, משרדים, תעשייה), שטח הנכס והאזור בו הוא נמצא. בעלי נכסים המתגוררים בדירה וחוזרים לגור בדירה לאחר פרויקט התמורה של פינוי בינוי, ועונים על תנאים שונים הקבועים בחוק, זכאים להנחה בתשלום הארנונה לאור העלייה בשלומי הארנונה בתקופה קצובה בשל הגדלת שטח דירתם.
• גורם מלווה: בפרויקטים של התחדשות עירונית, היזם נזקק לסיוע במימון הפרויקט, ולצורך כך נוטל הלוואה מבנק או גוף אשראי חוץ בנקאי שמוסמך על פי חוק להנפיק ערבויות בנקאיות או פוליסות ביטוח לטובת הדיירים. גורם זה מכונה "בנק מלווה". במסגרת הליווי הבנקאי נחתם הסכם משולש בין הבנק המלווה, היזם ובעלי הדירות.
• דוח אפס: דו"ח כלכלי אשר נערך על ידי שמאי, המעריך את הרווח הצפוי מיישום פרויקט, לשם קביעת הכדאיות הכלכלית לביצועו. הדו"ח בודק האם הפרויקט יעמוד ברווח או הפסד וכמה רווח צפוי. הדו"ח מסתמך, בין היתר, על זכויות הבנייה, הערכת שווי הקרקע ותחזית המכירה של הדירות החדשות. הדו"ח מיועד לבנקים או לגורם אחר העתיד לממן את הפרויקט.
• היטל השבחה: תשלום שבעל נכס חייב לשלם לרשות המקומית במקרה שאושרה תכנית שהשביחה את ערך הנכס שלו (זאת אומרת, אושרה תוכנית שהעלתה את הערך של הנכס שלו בשל תוספת זכויות בנייה, שינוי ייעוד וכיוצא באלה). היטל ההשבחה הוא בשווי מחצית מהשבחה שנוצרה לבעל הנכס. בפרויקטים של התחדשות עירונית ניתן לקבל, בתנאים מסוימים, פטור חלקי או מלא מהיטל השבחה.
• יזם: בתחום ההתחדשות העירונית, יזם הוא אדם או תאגיד הפועל לקידום עסקת ההתחדשות העירונית המיועדת לביצוע על ידו או על ידי קבלן מטעמו.
• מארגן: אדם או תאגיד המתקשר או מבצע פעולות לקראת התקשרות עם בעל דירה בהסכם לארגון בעלי הדירות לקראת חתימה על הסכם ההתחדשות העירונית עם יזם.
• שומת בנייה: מדד המשקף את השינוי בעלויות הבנייה.
• כדאיות כלכלית: על מנת שפרויקטים של התחדשות עירונית יצאו לפעול ויתממשו נדרשת מידת רווח מסוימת עבור היזם שמבצע את הפרויקט בפועל, כלומר יש להבטיח שהפרויקט יהיה מספיק כדאי מבחינה כלכלית על מנת שהיזם יצליח לממשו. בהתאם לכך, במקרים רבים מוגש דו"ח כלכלי מטעם היזם ונבדק על ידי המנהלת לוודא כי אחוזי הרווח ומידת הכדאיות הכלכליות הינה בגדלים סבירים.
• מכפיל יחידות דיור (מקדם הציפוף): היחס בין מספר יחידות הדיור הקיימות (מצב נכנס) למספר יחידות הדיור המתוכננות (מצב יוצא) בתכנית.
• מס רכישה (כלכלי): מס המוטל על אדם הרוכש מקרקעין, לרבות דירה, בגין ביצוע העסקה. בפרויקט של התחדשות עירונית בעל הדירה מוגדר כמוכר ועל כן מי שנושא בתשלום מס הרכישה הוא היזם הרוכש מהבעלים חלק מזכויותיהם במקרקעין.
• מע"מ 0% (כלכלי): הטבה במס כפולה בתהליכי התחדשות עירונית המאפשרת פטור מתשלום מע"מ על שירותי הבנייה הניתנים מהיזם לבעלי הדירות. הטבה זו מאפשרת גלגול ההטבה גם לדיירים – אך לא באופן ישיר.
• תקן 21: תקן שמאי המנחה את אופן חישוב הכדאיות הכלכלית בתכניות פינוי-בינוי ואת תוספת זכויות הבנייה הנדרשת בכדי להפוך את התכנית לכדאית מבחינה כלכלית עבור היזם.
• קרקע משלימה: קרקע פנויה בבעלות המדינה, המוקצית לטובת שיפור הכדאיות הכלכלית של פרויקט פינוי בינוי, אשר אינו יכול לשאת את כלל יחידות הדיור החדשות הנדרשות כדי לייצר את מכפיל יחידות הדיור הנדרש. בקרקע פנויה זו, יכול היזם לבנות יחידות דיור נוספות שישלימו את הכדאיות הכלכלית למתחם פינוי-בינוי המקורי. ישנם מספר מנגנוני הקצאה לקרקע משלימה אשר נקבעו על ידי רשות מקרקעי ישראל בשיתוף עם הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית.
• מס שבח: מס המוטל על הרווח שנצבר לאדם כתוצאה מעליית שווי נכס בעת מכירתו. בעל דירה בפרויקט המוכרז כפרויקט של התחדשות עירונית יזכה, בתנאים מסוימים, בפטור מתשלום מס זה.
• נציגות דיירים: נציגות של בעלי הזכויות בפרויקט התחדשות עירונית שמטרתה לסייע בהתארגנות בעלי הזכויות במבנה המיועד להתחדשות עירונית ולשמש כנציגיהם מול בעלי המקצוע (יזם, עורך דין ומפקח), הרשות המקומית ומוסדות התכנון. חשוב לציין כי על הנציגות להיבחר על ידי בעלי הזכויות, אך היא אינה חייבת להיות זהה לוועד הבית.
• עורך דין דיירים: עורך דין המייצג ומלווה את בעלי הדירות מול מארגן ו/או יזם לאורך כל שלבי הפרויקט. בין תפקידיו העיקריים: סיוע וליווי בעלי הדירות בתהליך בחירת יזם (ככל שרלוונטי); ייצוג וליווי של בעלי הדירות במשא ומתן על חתימת ההסכם עם היזם, לרבות בחינת התנאים המסחריים של העסקה, הערבויות והביטחונות הנדרשים. יש לוודא כי עורך דין הדיירים לא מייצג את היזם באותו פרויקט על מנת למנוע מצב של ניגוד עניינים.
• דיור ציבורי: דירות המצויות בבעלות המדינה ומנוהלות על ידי חברות משכנות, ומשמשות, למגוריהם של דיירים הזכאים לדיור ציבורי, תמורת תשלום חודשי מופחת. דיירי הדיור הציבורי המתגוררים במתחם התחדשות עירונית רשאים לחזור להתגורר במתחם לאחר מימוש הפרויקט, לעבור לדירת דיור ציבורי מחוץ למתחם או לרכוש את הדירה בה התגוררו – התנהלות היא מול החברות הציבוריות. ישנה הזכות לדיירים בדיור ציבורי לקחת חלק בנציגות הבניין ולהשפיע על הפרויקט אך ללא זכות הצבעה.
• שיתוף ציבור: תהליך בו הציבור מוזמן להשתתף ולטול חלק בלמידה וקבלת החלטות המקודמות על ידי הממשלה, הרשות המקומית או גורמים פרטיים. במסגרת הליכי תכנון ובנייה, משולב הליך של שיתוף ציבור, הכולל מספר שלבים: ביטוי צרכים ורצונות של התושבים, התייחסות לחלופות תכנון והתייחסות לתוכנית המוצעת.
• דייר סרבן: בעל דירה בבית משותף שמתנגד לחתום על הסכם לביצוע פרויקט של התחדשות עירונית (תמ"א 38/2, בנייה או הריסה ופינוי בינוי) או המתנה את הסכמתו לכך בתנאים בלתי סבירים וזאת על אף שרוב (מעל 67%) מבין בעלי הדירות במתחם הסכים לעסקה. ניתן לתבוע דייר סרבן בפני המפקח על המקרקעין על הנזק הכלכלי הנגרם מסירובו או לדרוש לאכוף עליו לחתום על ההסכם. עם זאת, ישנם מקרים בחוק אשר מגנים על דיירים עם סירוב משמעותי ולא תנתן אכיפה, מקרים אלו הינם כאשר לא הוצעו הצעות המתאימות לדייר עם זכויות מיוחדות.
• דוח חברתי במיזמי התחדשות עירונית: דו"ח המסייע בבניית תכנית חברתית למתחם התחדשות עירונית ולהתאמת התכנית לקהילת התושבים המתגוררים בתחום הפרויקט. הדו״ח כולל מיפוי חברתי של מתחם ההתחדשות העירונית, ניתוח מצב קיים וליווי חברתית לבניית תכנית ומתווה שיתוף ציבור במתחם. מטרתו הינה לתת ליזם ולרשות המקומית את הכלים לעבודה ממוקדת בכל מתחם בנפרד תוך שימת דגש על האוכלוסייה הקיימת, הצרכים והשונות בין כל המתחמים, זאת במטרה לשמר את האוכלוסייה הקיימת בפרויקט החדש.
• דייר מוגן: דייר לו זכויות שכירות מוגנות לפי חוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל"ב–1972 .
• הסכם שיתוף: הסכם שמטרתו ארגון בעלי הדירות בבית משותף לשם קידום עסקת התחדשות עירונית. במסגרת הסכם זה בעלי הדירות מתחייבים למארגן או ליזם בבלעדיות לתקופות מוגבלות על פי לוחות הזמנים הקבועים בחוק לארגון עסקאות. חשוב לציין כי הסכם זה אינו עסקה מלאה של פינוי ובינוי או תמ"א 38. הסכם ארגון מעוגן בחוק ההתחדשות העירונית (הסכמים לארגון עסקאות), התשע"ז-2017 וישנם זמנים בהם אמורים המארגנים או היזמים לעמוד על מנת שההסכם יהיה תקף. ברירת המחדל של תוקף ההסכם היא שישה חודשים (החל מהמועד בו נחתם הסכם ארגון עם הדייר הראשון). הארכה של תוקף ההסכם מעבר לשישה חודשים תותר רק אם המארגן פעל על פי דרישות ספציפיות – החתמת דיירים נוספים על הסכם הארגון, או החתמתם על הסכם פינוי-בינוי או תמ"א 38 מול היזם או קבלן. הארכה נוספת תתקבל בהתניות של רשויות התכנון.
• הסכם מלא (עסקה מלאה): חוזה בין יזם לבעל דירה אשר בו בעל הדירה מתחייב למכור חלק מזכויותיו במקרקעין ליזם. בתמורה לחלק הזכויות שנמכרות ליזם, בונה היזם דירות חדשות ותמורת חלק הזכויות שלא נמכרו ליזם, מספק היזם לו שירותי בנייה לבניית דירות חדשות. על חוזה זה לכלול, בין השאר, עקרונות לקביעת התמורה שיקבל בעל הדירה, הערבויות השונות שמוצעות על ידי היזם, פרטים על הגורם שיבצע את הבנייה כולל ניסיונו המקצועי, אמצעי התקשרות עימו והמועדים לקידום שלבי הפרויקט. ההסכם אמור להיות שקוף כלפי כל הדיירים ובעל תמורות שוות בהתאם ליחס הדירות – לכלל הפרויקט.
• הערת אזהרה: הערה שניתן לרשום על זכויותיו של בעל נכס ברשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין (טאבו), לפיה בעל הנכס מתחייב לעשות בהן עסקה או להימנע מלעשות בהן עסקה. להערת אזהרה שימושים שונים. דוגמה לכך היא הערה שנועדה למנוע מבעל דירה למכור את דירתו או הערת אזהרה על הקרקע לטובת מי שרכש דירה בבניין שנבנה עליה, שהיא אחת הבטוחות שקבלן יכול להעניק לרוכש דירה, על פי כללי חוק המכר. לאחר חתימה על הסכם ההתחדשות עירונית נרשמת הערת אזהרה לטובת היזם בגין ההסכם.
• חוק התחדשות עירונית (הסכמים לארגון עסקאות), התשע"ז-2017: החוק מסדיר את פעילותם של מארגני עסקאות פינוי-בינוי ותמ"א 38. החוק מגדיר דרישות שעליו למארגן לבצע קודם החתמה (קיום כנס, תוכנו, צורת ההסכם, שקיפות, וכו') וכן חוזה נאמנות ועוד. כמו כן, מגדיר החוק פעולות ולוחות זמנים קצובים להליך שאי-עמידה בהם מביאה לפקיעת הסכם הארגון.
• חוק פינוי בינוי (עידוד מיזמי פינוי בינוי), התשס"ו-2006: מטרת החוק היא עידוד הוצאתן לפועל של עסקאות פינוי בינוי. החוק מגדיר ליזם חובת קיום כנס ומסירת מסמך עיקרי הצעה, מגדיר הצעת תמורות חיוניות לקשישים בפרויקטים של פינוי בינוי, מציע לדיירים סיוע בקבלת חוות דעת כלכלית לפרויקט של שמאי פינוי בינוי מטעם הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, ומעמיד כלי משפטי להתנהלות במקרה של סירוב בלתי סביר מצד בעל דירה.
• חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח-2008: חוק זה קובע את הכללים לפעולה לפי תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה (תמ"א 38). החוק קובע את שיעור בעלי הנכסים הנדרש לקבלת החלטה על שינויים בבית משותף, כגון הרחבת דירה, או הריסת הבניין לצורך חיזוקו ובנייתו מחדש.
• מושע (משפטי, כלכלי): בעלות משותפת במקרקעין של כמה שותפים, כאשר הבעלות של כל אחד מהם היא לפי חלקו בכל המקרקעין, ואין לאחד השותפים חלק מוגדר ומסוים בהם. בעלות זו יכולה להיות בבניין מגורים שטרם נרשם כבית משותף, או בחלקת קרקע שלא נעשתה בה פרצלציה.
• אחוזי בנייה: שיטה לחישוב זכויות הבנייה שמקנה תכנית למגרש. במילים אחרות, אחוזי הבנייה מציינים על כמה אחוז מכלל שטח המגרש ניתן לבנות. שיטה זו יכולה להתייחס לכמות המבנה בכל קומה או לכל הבניין יחד. לדוגמה, בית ספר בעל שלוש קומות הבנוי על 50% משטח המגרש, מבטא 150% בנייה (50% בכל קומה).
• גוש: שטח מוגדר במקרקעין, המכיל בתוכו חלקות ומגרשים, ומהווה יחידה למדידה ולרישום. רישום של גוש מתבצע בתהליך ההסדר באמצעות המרכז למיפוי ישראל.
• חלקה: שטח מוגדר במקרקעין, לעניין הסדרי רישום מקרקעין. הגוש מחולק בחלוקה משנית לחלקות או למגרשים, והחלקות מחולקות, לעיתים, לתת-חלקות.
• מגרש: תא שטח מסוים, יחידת קרקע, שנקבעה בתוכנית כתוצאה מפעולת חלוקה (פרצלציה) או איחוד של יחידות קרקע.
• צפיפות ברוטו: היחס בין כמות יחידות הדיור לכלל שטח התכנית (שטחים למגורים, מסחר, דרכים וכו').
• צפיפות נטו: היחס בין כמות יחידות הדיור לשטחים המיועדים למגורים המוצעת בתכנית.
• קו בניין: המרווח בין המבנה לבין גבולות המגרש כפי שנקבע בתכנית. ניתן לחרוג מקו הבניין בתנאים מסוימים, כגון הליך של הקלה בעת הוצאת היתר בנייה.
• קו כחול: קו הקובע את גבולות התכנית. בתוך קו זה יחולו כל ההוראות התכנוניות לכל פרויקט.
• הודעה לפי סעיפים 77-78 לחוק התכנון והבנייה: מוסד תכנון רשאי להודיע על הכנת תכנית (סעיף 77) ועל הגבלת מתן היתרי בנייה באופן זמני באותו חום כדי לאפשר את מימושה המיטבי של התכנית (סעיף 78). מטרת המהלך היא למנוע תהליכי בנייה שעלולים להתנגש עם התכנית העתידית. תנאים אלו יהיו בתוקף עד להפקדת התכנית או עד שלוש שנים מיום פרסומם, לפי המוקדם, וניתן להאריכם לתקופות נוספות מנימוקים מיוחדים.
• היתר בנייה: אישור שניתן על ידי רשות רישוי מקומית או ועדה מקומית לביצוע הליכי בנייה. האישור ניתן עבור בנייה התואמת את התכנית החלה, או שאושרה במסגרת התכנית בעת תנאים בסטייה ממנה, הנקראת הקלה. היתר בניה הינו השלב הסופי לפני בניית הבניין החדש.
• שינוי ייעוד: החלטה של מוסד תכנון על שינוי השימושים המותרים בקרקע מסוימת. לדוגמה, שינוי ייעוד משטח המיועד למגורים לשטח המיועד למסחר, משטח מסחרי לשטח לצרכי ציבור וכדומה.
• מידע תכנוני: מידע תכנוני מפורט הניתן ליזם או מי מטעמו לצורך הגשת בקשה להיתר בנייה. המידע כולל פירוט זכויות הבנייה בנכס, השימושים המותרים בו, גבולות הבנייה, הדרישות, ההנחיות והתנאים להמשך הליך הרישוי עד שלב מתן היתר בנייה.
• תב"ע (תכנית בניין עיר): תכנית מפורטת, מסמך בעל מעמד חוקי שנועד להסדיר ולפרט את ייעודי הקרקע, זכויות הבנייה, מספר הקומות המותר, הכיסוי הקרקעי, קווי בנין, הוראות תכנית הבנייה וכדומה. מימוש התכנית בפועל, בקרקע בשטח נתון, מחייב קבלת היתר בנייה.
• תקנון: חלק מילולי שמצורף לתשריט, ומהווים יחד את התכנית. התקנון מפרט ומגדיר את הייעוד של החלקים והגושים, קווי בניין, אחוזי בנייה ואת הגובה המאושר לפי התכנית.
• שריט: מפה של התכנית. השריט ערוך על רקע של מפת מדידה ומסומנים בו כבישים, רחובות, גושים וחלקות. למפת התשריט צבעים מוסכמים הקבועים בתקנות התכנון והבנייה לסימון יעודי הקרקע השונים.
• בקשה להיתר: בקשה להיתר הכוללת הקלות או שימוש חורג מתכנית.
• בנייה נמוכה: בנייה בבניינים עד 2 קומות.
• בניין גבוה: בניין שמכיל בין ארבע לתשע קומות ועד ל-29 מטר מעל קומת עמודים מקומת הכניסה עד לקומה עליונה.
• בניין רב קומות: בניין שמכיל עשר קומות ומעלה, מעל קומת הכניסה.
• התנגדות לתכנית: לאחר שתכנית מתאר או תכנית מפורטת מופקדת במוסדות התכנון, לציבור (כל אדם) יש הזדמנות להתנגד לתכניות חדשות ולהציע שינוי. התקופה להגשת התנגדויות היא 60 יום ממועד פרסום התכנית ואת ההתנגדות יש להגיש בכתב בצירוף תצהיר. בסמכות מוסד התכנון לדחות את ההתנגדויות, לקבל אותן בצורה מלאה או חלקית ולהכניס שינויים בהתאם.
• ועדה מחוזית לתכנון ובנייה: מוסד תכנון האחראי על תכנון במחוז. בישראל פועלות שש ועדות מחוזיות. הוועדה המחוזית מפקחת על עבודת הוועדות המקומיות, יוזמת תכניות מתאר מחוזיות ומקומיות ומתווה את מדיניות התכנון במחוז. הוועדה היא הגורם המוסמך לאשר את מרבית התכניות המקודמות במחוז ו בכללן תכניות להתחדשות עירונית, למעט תכניות המקודמות בערים בהן קיימת ועדה עצמאית מיוחדת, כגון הרצליה, או על ידי הותמ"ל.
• ותמ"ל (הוועדה הארצית לתכנון ובנייה של מתחמים מועדפים לדיור): מוסד תכנון שהוקם לצורך אישור תכניות מגורים גדולות בלוח זמנים הדוק. הוועדה פועלת במתכונת של "תכנית אחת בוועדה אחת", והוקנו לה מרבית הסמכויות של הוועדה המחוזית והמועצה הארצית לתכנון ובנייה. החל מיולי 2021 רשאית הוועדה לאשר גם תוכניות פינוי בינוי שבהן לפחות 400 יחידות דיור.
• מבא"ת (מבנה אחיד לתכנית): נוהל כלל-ארצי להגשת תכניות בצורה מקוונת.
• תקן חניה: הוראות הקובעות את מספר מקומות החנייה שחובה להקים במסגרת תכנית. מספר החניות נקבע לכל דירה או שימוש אחר במסגרת התב"ע, וזאת בהתאם לתקן החניה הארצי, למדיניות הרשות המקומית ולשיקולים שונים, כגון קרבת התכנית לצירי תחבורה ציבורית.
• ועדה מקומית לתכנון ובנייה: מוסד התכנון האחראי על תכנון ברמה המקומית. לוועדה סמכות לאשר תכניות מסוימות ותהיתרי בנייה בתחומה. היקף סמכותה של הוועדה המקומית משתנה בהתאם למעמדה כוועדה מקומית רגילה, עצמאית או עצמאית מיוחדת. ועדה מקומית שהוסמכה כוועדה עצמאית מיוחדת, רשאית לאשר בעצמה תכניות פינוי בינוי.
• ועדה לקידום מתחמי מגורים: לא מופיע במקורות.
• זיקת הנאה: זכות קניינית הניתנת לאדם או ציבור להשתמש במקרקעין הנמצאים בבעלותו של אדם אחר (למשל- זכות מעבר רגלית או ברכב).
• ייעודי קרקע: השימושים המיועדים לקרקע לפי תכנית, כגון – מגורים, תעשייה, מסחר ומשרדים, שטחים ציבוריים פתוחים, שטחי בניין ציבוריים, כבישים ועוד. השימושים השונים מסומנים בתכנית בצבעים שונים, ויכולים להיות באופן נפרד או משולב בתוך מגרש.
• נוהל אחיד: מופיע במקורות בהקשר של הגשת תכניות בצורה מקוונת (מבא"ת).
• שטח פרטי פתוח (שפ"פ): שטח שאינו בנוי הנמצא בבעלות פרטית, כגון גינה הצמודה לבניין. האחריות, לרבות תחזוקה וטיפול בשטח זה מוטלת על בעלי המקרקעין.
• שטח ציבורי פתוח (שצ"פ): שטח שאינו בנוי הנמצא בבעלות ציבורית ומיועד לרשות הציבור ולרווחתו, כגון פארק. האחריות, לרבות תחזוקה וטיפול בשטח זה מוטלת על הרשות המקומית.
• מבנה לשימור: מבנה שלדעת מוסד תכנון הוא בעל ערך היסטורי, לאומי, תרבותי או אדריכלי, ואשר תכנית שימור קבעה הוראות לאופן שימורו, לרבות איסור הריסה.
• שימושים עירוניים מעורבים: גישה בתכנון עירוני, הדוגלת בשילוב שימושים שונים באותו מגרש או מתחם. שילוב שימושים יכול להיות בין מגורים ומסחר, בין מגורים וצרכי ציבור, בין מסחר לצרכי ציבור ועוד. שילוב שימושים עירוניים יוצר מרחב חיוני, תוסס ופעילי לאורך כל היממה ומעודד צמצום שימוש ברכב פרטי.
• פרוגרמה לצרכי ציבור: הגדרת צרכים כמותיים של השטחים הציבוריים, הבניינים והפתוחים הנדרשים בתכנית, ביחס לכמות האוכלוסייה ומאפייניה. בתהליך זה משוקללים מכלול הצרכים למטרות שימוש שונות, כגון חינוך, תרבות, דת, בריאות, רווחה, ספורט ושטחים פתוחים. בדיקה פרוגרמטית הינה דרכה של הרשות לוודא כי במתחם נלקחים בחשבון כל הנתונים ההכרחיים לפני תחילת תכנון התוכנית.
• כסית: שטח קומת הקרקע המותר לבנייה. הכסית נמדדת באחוזים משטח המגרש.