עורך דין חברות

ברור שיש יותר מדי דברים לשים לב בהסכמים, וברור שיש הבדלים תהומיים בין בין הסכם עבודה להסכם שותפים, אבל יש כמה עקרנות בסיסיים בכל הסכם שהוא.

ראשית, מהות ההסכם. מה מקבלים ומה נותנים. צריך להיות ספציפיים גם אם מדובר בתשלום תמורת עבודה וגם אם מדובר בתמיכה אינטרנטית. סכום נקוב תמורת מה? אם זה עסקת שיפוץ אז מה העבודה שצריכה להיעשות באופן כמה שיותר מדויק ומה שלבי התשלום תמורת העבודה. אם זה הסכם פרילאנס אז מה מצופה מהפרילאנסר לעשות באופן כמה שיותר ממוקד, שלא יהיו טעויות בדיעבד בנוגע למה שהצדדים ציפו אחד מהשני.

עוד דבר, חשוב לא פחות, תנאים לסיום. אם זה שותפות אז מתי מחליטים שזהו, איך מודיעים שנגמר ואיך מפרקים את החבילה. מוכרים למרבה במחיר? צד אחד קונה את השני ואם כן מי מחליט כמה שווה החלק. הסכם עבודה זה יותר פשוט החוק קובע כללים, אבל אם מדובר בהסכם מול ספק אז תוך כמה זמן אפשר לסייים התקשרות, למשל עם חברה שמקדמת את העסק שלך באינטרנט, איך הפרילאנס משחרר בחזרה אליך את תחום האחריות שלו בצורה מסודרת וכו'.

סנקציות, או פיצויים. מה נחשב הפרה יסודית של ההסכם שאם קורה אז אפשר להודיע שאנחנו רואים את ההסכם כמבוטל, או פיצויים אם מישהו מפר את ההסכם. אפילו פיצויים יומיים על אי קיום התחייבות למשל. הסכם שאין בו שום סוג של פיצוי, בגדו יכול להיות שלהפר אותו בנסיבות מסוימות הופך להיות כדאי יותר מאשר לקיים אותו. זה לא כלל אצבע בשום אופן אבל זה משהו ששווה לקחת בחשבון.

באופן כללי צריך לוודא מול מי אני חותם, מי היישות שמתחייבת מולי. אם זה חברה אולי כדאי להחתים על התחייבות אישית. אפשר להוציא מרשם החברות נסח חברה לבדוק מי הבעלים.  אם זה עוסק מורשה אפשר לבדוק לפי מספר העוסק, שזה בעצם מספר ת.ז. של העוסק בבנק ישראל האם הוא מוגבל באמצעים.

• טיפ: שימו תניית בוררות בהסכם. תרשמו שאם הכל עולה בתוהו חובה של לפחות שעתיים גישור או בוררות לפני בית משפט. גם בבית משפט ממילא תסיימו בפשרה. כשהכל קורס שני הצדדים נפגעים, אז לפחות תחסכו לכם שנים בבית משפט והוצאות כבדות. יכול גם להיות מצב שצד אחד הרבה יותר חזק וגם אם אתם הצודקים עדיף  ללכת לבית משפט ולשבור אתכם מבחינת מריחת זמן והוצאות משפטיות.

הפרה הכוונה לכל פעולות שנוגדת את החוזה החתום. הפרה מזכה, לרוב, בפיצוי בלבד.

הפרה יסודית מזכה בפיצוי, אבל היא גם מזכה בביטול חוזה. כלומר, הצד הנפגע יכול לראות עצמו לא מחויב יותר לחוזה, מאחר והצד השני הפרה אותו הפרה יסודית. הפרה יסודית, מטבעה, היא מהותית יותר מהפרה רגילה. הפרה יסודית מסכלת, כביכול, את ההסכם כולו.

הפרה יסודית היא אחת משתיים:

או הפרה שהוסכם עליה במפורש שהיא יסודית. למשל בהסכמים יהיה סעיף מיוחד שמגדיר מה נחשב הפרה יסודית.

או הפרה רגילה, שלא תוקנה במועד למרות שניתנה הודעה ועובדה זו למעשה מעקרת את החוזה.

צריך לזכור שלא משנה מה נרשום בחוזה, בסופו של יום מי שיפרש את החוזה ואת הנסיבות הוא בית משפט. אז למרות שאפשר להכריז שנעשתה הפרה יסודית, לא בטוח שצריך למהר ולפוצץ הסכמים.

ראשית, לזכור, כל מה שאתם כותבים כל מה שאתם מקולטים אומרים זה הכל ראיות לבית משפט בסופו של דבר. לשקול מילים ולחשוב טוב לפני שפועלים.

חשוב לתעד פעילות, לדעת מה עשיתם ומתי, לשמור על סדר. חייבים לכם כסף? לדרוש מיד. להתנהל עם הסכמים מסודרים שהכל ברור, הסכמים או חוב כספי קצוב עד 75,000 הולך ישר להוצאה לפועל. הסכם יכול להיות חצי דף, לא חייב בהכרח להיות 10 עמודים. רק שהיה ברור, מי משלם מה פרטי הזיהוי ומתי צריך לשלם.

אם יש עבודה שהיו צריכים לעשות בשבילכם ולא עשו ובכל זאת דורשים כסף לשים לב שאפשר לטעון כישלון תמורה, כלומר, לא עשו את העבודה שהיו צריכים ובגלל זה לא שילמתי, אבל רצוי שיהיה לכם תיעוד שהתלוננתם בזמן אמת שהעבודה לא נעשית, או לא נעשית באופן שבו סוכם.

הסכמים מול עובדים, הנפקת קבלות או חשבוניות, לנסות לעבוד מה שיותר מסודר. להבין מה זה דמי הבראה וכמה זה פנסיה, כמה צריך לשלם דמי נסיעות וכו'. יש עסקים שעדיף להם לעבוד לא מסודר. יש עובדים שלא יודעים כמה הם צריכים לקבל בכלל וגם אף פעם לא יתבעו, אבל ככלל אצבע חייבים לעבוד מסודר. 

ראשית לשמור ראיות. אם אני מגיע לבית משפט עם הקלטת שיחות, התכתבוית סמס וכו' יש יתרון רציני בית משפט.

 יהיה דיון, אח"כ עוד דיון ואולי מתישהו יגמר בפשרה. אבל, אם יש לי הסכם חתום מול לקוח, או אם למשל אני חנות לחומרי בניה ואני מחזיק  דף לקוח חתום.

 שימו לב, חייב להיות חתום. ולזה אני מצרף הזמנה שלהקוח עשה, את כל זה אני יכול עד סכום של 75,000 לקחת את זה ישר להוצאה לפועל. בתור אמצעי לחץ יש לזה משמעות. זה נקרא תביעה על סכום קצוב. ברגע שהגיע המועד לפירעון החוב אני נותן התראה בת 30 יום לפי חוק, והנוסח קבוע בחוק, ולאחר 30 יום ניגש מיד להוצאה לפועל. עכשיו שוב, החייב יכול להגיש התנגדות ולהתראות בבית משפט כשהוא מנסה להוכיח שהוא לא חייב או כבר שילם, אבל בשורה התחתונה יש פה אמצעי לחץ. אף אחד לא רוצה תיק הוצאה לפועל פתוח נגדו.

מנגנון במבי הוא למעשה מנגנון רכישה הדדית. הכוונה למשל לעסק שנפתח ויום אחד היחסים בין הצדדים עולים על סרטון. לפני שהעסק נמכר למרבה במחיר והצדדים מתחלקים ביניהם לפי החלקים שבהם בתקבולי המכירה, נהוג להכניס בהסכמים מנגנון במבי. המנגנון הזה מאפשר רכישת צד אחד בידי השני. 

המשמעות במבי היא מאנגלית By Me Buy You כלומר, קנה אותי אקנה אותך. למשל, שותפים בבית קפה שלא מסתדרים, האחד יכול להציע לקנות את הצד השני בסכום של מיליון ₪. האלמנט המהותי בהסכם שכזה הוא, לרוב, שברגע שצד אחד הציע לקנות את הצד השני בסכום מסוים, המשמעות הדבר שהצד השני אוטומטית יכול לקנות את המציע עצמו באותו סכום. או לכל הפחות אותו צד קובע את נקודת הארכימדס לניהול הליך התמחרות בין הצדדים. 

אז מה זה הוצאה לפועל? הכי בסיסי, תבעתי, זכיתי ,והבנאדם לא משלם. מה עושים? הוצאה לפועל. צריך להוציא את פסק הדין לפועל בעצם. עכשיו זה יכול להיות פסק דין שנתקבל לצו עשה, למשל להוציא דייר מהבית זה גם יכול להיות כסף.

מה עוד? צ'קים למשל. ערבויות למיניהם. וגם תביעה על סכום קצוב, שזה בעצם חוב כספי עד 75,000 שמגובה בראיה בכתב.

כל אחד מאלה לוקחים להוצאה לפועל ופותחים תיק. עכשיו, יש מסלול בהוצאה לפועל שמקנה להוצאה לפועל לפעול על דעתה עצמה. אבל עקרונית, תחשבו על הוצאה לפועל כמו תביעה קטנה, אלא אם אתם מיוצגים על-ידי ערך דין ואתם בכל זאת רוצים שיעבוד כמו שצריך אתם עושים הכל בעצמכם.

כשנפתח התיק מקבלים אזהרה שצריך להמציא לחייב. אפשר לבחור שההוצאה לפועל תנסה להמציא, אבל זה זמני הוצאה לפועל כמובן. את האזהרה צריך להחזיר חתומה, או להחזיר ולחתום תצהיר שהחייב סירב לקבל את האזהרה. מרגע שהחייב קיבל אזהרה הוא צריך להתייצב בלשכה.

לא התייבג ופעל? אפשר לנקוט הליכים: עיקול רכב, עיקול בבית, עיקול חשבונות, עיקול משכורת (אם אתם לא יודעים איפה יש כסף אפשר לבקש צו מידע כלפי משרד הפנים למשל לבדוק איפה הוא עובד), לטווח הארוך יותר אפשר גם להטיל הגבלות: עיכוב יציאה מהארץ, הגבלת רישון נהיגה וכו'.

• טיפ: אפשר לבדוק מראש מצב של בנאדם. נכנסים לאתר בנק ישראל, או רושמים בגוגל בדיקת חייב מוגבל באמצעים לפי ת.ז. אפשר גם לבדוק אם החשבון שלו מוגבל באתר של ההוצאה לפועל אם אתם מחזיקים צ'ק שלו ויש לכם פרטי חשבון.

איחוד תיקים זה בעצם כשיש לי כמה תיקים בהוצאה לפועל. אני מבקש איחוד ואז אני משלם סכום מסוים לכל חודש לכל התיקים. הסכום נקבע  לפי הפוטנציאל שלי, גיל סטטוס מקצוע והכנסות מול הוצאות, וגם גובה החוב נלקח בחשבון. עכשיו כמובן שמוטלות עלי מגבלות למיניהם אבל לטווח הארוך וכל עוד אני עומד בתשלומים אפשר לחיות ככה. אבל אני חייב. והחוב, זה תלוי בגובה שלו, אבל אם מדובר בחוב של 200,00 ₪ ואני משלם 500 לחודש, אף פעם לא יגמר.

פשיטת רגל היום זה הליך מזורז ויעיל. פשיטת רגל זה לא אומר שלא משלמים כלום, אבל אם אני חייב חצי מיליון נאמר, לא בלתי סביר שאני אשלם 100,000 תמורת ההפטר. איך זה עובד? בהתחלה בתשלומים חודשיים, נגיד 1,500 ₪ לחודש למשך שנה וחצי. אחרי שנה וחצי מגיעים להבנות לגבי יתרת החוב ובדרך כלל אפשר יהיה לשים את היתרה במכה (למשל ההורים עוזרים) ולקבל הפטר מיד. אין הפטר מהחובות אלא אם שילמתי את היתרה שקבעו לי, יכולים לקבוע שאת היתרה (אחרי ההפחתה של 1,500 לחודש כפול שנה וחצי) אני אשלם חודשי בתוך 3 שנים, או באמת שאני מביא מאיפשהו כסף וגומר עם זה על המקום. כמובן שפשיטת רגל זה נקודה שחורה, בטח נוכח חוק האשראי החדש, אבל גם להיות חייב בהוצאה לפועל זה לא יתרון גדול, ועדיף לסיים עם חובות מה שיותר מהר ולהמשיך את החיים. ישנה גם אפשרות של הסדר נושים, כלומר להגיע להבנה עם הנושים, וזו כמובן אלטרנטיבה עדיפה, אבל למרבה הצער לא הפופולרית.

ראשית לא להיכנס לפאניקה. אין משהו שאי אפשר להתמודד איתו, גם בהוצאה לפועל.

עכשיו, לא לרוץ מיד להוצאה לפועל. אם יש מספר תיק עדיף לחייג. ברגע ההגעה ללשכה נמסרת  האזהרה ושעון החול מתחיל לרוץ.

לחייג ולברר. מי פתח את התיק? איזה סכום? דברים בסיסיים להבין מבלי לגשת ללשכה עדיין. רק אם אין מושג ולא הצלחתם להבין בטלפון יש לגשת ללשכה.

ברגע שתגיעו ללשכה רצוי להוציא את כל הניירת לקרוא בדיוק על מה התיק ואיך הגיע לסכום שהגי.

כעת, אתם צריכים להתגונן באיזשהו אופן ויש כמה ברירות. ראשית אם לטענתכם אתם לא חייבים את הכסף אפשר להגיש התנגדות. להדפיס ניירת, לפרט מדוע אתם לא חייבים ולצרף כל הראיות שיש לכם. הקלטות צריך לתמלל, יש חברות עושות את זה בזול דרך האינטרנט. אם אתם טוענים שבכלל שילמתם את החוב אתם מגישים בקשה בטענת "פרעתי". בכל מקרה כנראה תגיעו לדיון גם בהתנגדות וגם פרעתי.

עכשיו, אם אתם חייבים את הכסף אבל אין איך לשלם זה כבר מסלול אחר. אם מדובר בתיק בודד בסכום סביר מגישים בקשה לצו תשלומים. זה לא תשלומים בלתי מוגבלים צריך להבין בדיוק מה החוב ולכמה אפשר לפרוס בלי שיוטלו עליכם סנקציות. צריך לצרף ראיות להוצאות וכו' להראות שיש יותר הוצאות מהכנסות או שנשאר מעט כסף בסוף כל חודש ולפרוס תשלומים. זה לא פתרון גאוני אבל אם לא תעשו כלום ממילא המצב רק יתדרדר. החוב רק ימשיך לעלות, קל מאוד לפעול נגד אדם של מתגונון בשום דרך. עכשיו אם מדובר בחוב גדול, שאין ולא תהיה אפשרות לפרוע אולי אפשר לשקול פשיטת רגל.

זו למעשה תביעה  שמגיש דירקטור או בעל מניות נגד מנהלים בחברה או נגד צד שלישי, שהפרו את חובותיהם כלפי החברה.

כל אדם, לכאורה,  שיש לו עניין בחברה יכול לתבוע בגין פגיעה בה. תביעה נגזרת בעצם נועדה למנוע מצב שבו החברה לא ממצה את הזכויות שלה. סעיף 194 לחוק החברות מאפשר לבעל מניות או מנהל בחברה לבקש מבית משפט לייצג את החברה בתביעה (להגיש, ולנהל תביעה בשם החברה, ולטובתה). 

כאמור, זה מקרה חריג שמצריך אישור בית משפט. הרי, במצב נורמלי, מהחברה עצמה מצופה לתבוע כשיש צורך לעמוד על הזכויות שלה, אבל קיימים גם מקרים שחלילה המנהלים עצמם נמנעים מלקבל החלטה להגיש תביעה בשם החברה (אולי מהסיבה שאותם בעצמם צריך לתבוע).